ואת שוב חוזרת לכאן
לאותה נקודה
שחשבת שהייתה, שנגמרה
שהמשכת וסחבת את הכל
באלגן שנראה לך גדול
ובולע את כל המהות
ואת קצת רוצה משמעות
שתתן את האור
שלא תרגישי כאילו חזרת לאחור
אבל אז מה אם הגלגל שוב חוזר
מן מעגל כזה בוער
שכל לילה גורר מחשבות
גורר כתיבה, מציאות ומראות
חלקם ישנים, רסיסים
שהזנחת, הסתרת מאחוריי הגב
להתעייף זה בסדר,
כמו כולנו גם לך כאב
ולחזור שוב אל התמונה שהייתה
שבילי תהייה, שקטה מרעידה
בפינה אחרת של היקום
בין אור לחושך
כשנוטה על צידו
הפחד, מחכה שם איתו.








