אל תבקש ממני מילים
שלא אוכל לחזור
אל תגידי לי שמחר יידלק האור
בינתיים הכל שחור, מערבולת זיכרונות
מתנתקת מקירות שלוחצים עליי
והזמן שעל הקיר מה הוא נותן? מה הוא מזכיר?
שהזמן שלנו עבר
בין דמעות,שלוליות
מים שצפים ומנקים את הכל
אני לוקחת אוויר מנסה מחדש
אורזת את הדברים,רגשות חדשים
יוצאת אל העולם
בדקות שעוד עברו
התחלתי לחשוב על מחר והעתיד , ואולי
לצבוע שוב את השמיים בכחול
לנסות לתת לשמש להאיר ולחמם עם קרניים חזקות
שמקיפות את גופי
ונותנות את האוויר מה שרק היה צריך להתנתק עכשיו
אז ההיום נראה פחות קר
בין דמעות,שלוליות
מים שצפים ומנקים את הכל
אני לוקחת אוויר מנסה מחדש
אורזת את הדברים, רגשות חדשים
יוצאת אל העולם
מנסה ושוב נופלת
לא עכשיו ולא נותנת שום אפשרות
אז מספיק אם האפשר ואי אפשר
אני רוצה לראות משמעות
בין דמעות,שלוליות
מים שצפים ומנקים את הכלללל
אני יוצאת אל העולםםםם
יוצאת אל העולם...
;){kind=link}