לזכר אבי ז"ל
גם אם הרגשתי שדי ומאסתי
ושאפסו כוחותיי
אתה פיסה ממני או אני פיסה ממך
ובליבי נשאר החור
והוא רק שלך
ויכול להיות שטעיתי
וכאלו אנחנו, בני האדם
ואתה באמת היית איש
שעזר לכולם
שנתן אפילו שלו אין כמעט דבר
והסתפק במועט
אז על זה כמובן אגיד לך תודה
כי מה שבטוח אני למדתי
את זו התכונה
כל האנשים שאנו עוברים
והחיים כמו רכבת,תחנות תחנות
ובכל מקום אספת ושימחת
והחיוך והצחוק המגושמים שלך
אליהם אני מתגעגעת
כי פתאום הכל מתאפס
לנקודה אחת
כל המינוסים והפלוסים
מסתכמים לאפס
והכל הופך לקו אחד ישר
אבל בעצם לא לקו ישר
כי חיוך על דברים כאלו
הוא בעצם עקום
אפילו חצי עיגול
אבל אני שונאת לדבר על מספרים
וכאלה אז בוא נזרוק את זה לצד
הזיכרונות שהיו אותם לא אשכח
בראשי העביר וליבי ישוחח עמך
ולפעמים יחפש את קולך
אז אני יודעת שאתה שקט עכשיו
ולפחות לא כואב כלום ומתיש
אבל בבקשה שמור עלינו פה
על כל מי שעדיין עוד מרגיש








