אלה שלא חזרו,שנעלמו אך לא מ"קסם" או טריק
אלא מסיוט בלהות מדאיג,
אלה שבלבבותיהם לחשו אמא אני רוצה לחזור,אני רוצה לחיות..
וכל אלה שנשברו מלחכות ולהבין שהכל לקדמותו לא יחזור.
דמעות שעם הזמן התייבשו, כאב דואב שלעולם לא ירפה
ואלפי מילים שנאמרות בתקווה שיגיעו לנמען המיוחל,אך השקט רק מגלה.
חיים שנגדעים בחתך דם מותירים רייקנות
ואהבה וחום שהיו זולגים ביתר קלות
אני רק רוצה לייחל שנזכה לכוחות ולימים יפים יותר
שנזכה להגנה , ביטחון ואמונה בעתיד,
שנאמין ונבנה עתיד יותר בהיר שאת הפחד והכאב יכחיד.
לזכר כל הנופלים ונפגעי פעולות האיבה יהי זכרם ברוך, וכבודם בינינו
ולתקווה ואור שיבואו עלינו.
;){kind=link}