אנחנו עסוקים בלהגיד יזכור,
עסוקים בלופים של שנאה,
עסוקים בלהפגע ולהכנע
עסוקים בלקבור את עצמנו באדמה.
חס וחלילה לא אומר
שאין להזכיר ויש להתעלם,
לא אומר שיש לוותר על
הגאווה,המרד, כל הביטחון
אבל יש לנו עוד דרך לעשות
להפנים,להבין, להרגיש אהבה כמו אחים.
כל האנשים שהפכו לאפר לא ישובו
ונרם כבה,אבל מהשרידים שנותרו קיים עוד אור,
אור שצריך לחמם ולחזק,לעודד חלשים
זה הזמן להבין שהאסון הזה מדבר על שנאת חינם,
על הפרדה ושכחה שכולנו בני אדם,לכולנו משפחה
לכולנו יש חלומות, עתיד ותקווה.
אז אם נפנים את מה שסביבנו, ונמצא כאן ממש מתחת לאף
אולי לא נחפש לזרוק את כל הכעס ולרכוש שנאה
למי שלצידנו בלי שום הגיון,ברירה.
יהי כל מי שנספה בשואה ובמלחמת העולם ה2 ברוך.
;){kind=link}